הרשת הפנימית

מדברים אחד עם השני דרך מסכים

לחפש את המנוחה

אמא אחת, לילד בן 15, היתה קצת בלחץ שלילד אין חברים. כל היום הוא יושב בחדר, אין יוצא ואין בא. הלכה למורה, שאלה, הכל בסדר עם הילד. יש חברים, יש לימודים, אףאחד לא מציק לו. דיברה עם אמהות אחרות וגילתה שכל הילדים ככה. יושבים בחדר ומדברים אחד עם השני דרך מסכים.

“מה יהיה, תגידי לי, עם האינטרנט הזה שלכם?”

“זה רק הולך ונהייה יותר גרוע” הוספתי חטא על פשע “את נשואה הרבה זמן אז אני אספר לך מה שחברות שלי מספרות לי מעולם הדייטינג של היום. שמעת על אתרי הכרויות, כן? אז מסתבר שכשגבר רוצה לפנות אליך, הוא אפילו לא כותב לך, הוא שולח לך קריצה.”

היא: “מה זה קריצה?”

אני: “אני לא בדיוק יודעת, אבל זה פחות ממילים. ואני דווקא חובבת אייקונים, אני יכולה לדבר שיחות שלמות באייקונית.”

היא: “למה לא להרים טלפון?”

אני: “זה כמו שתמונה שווה אלף מילים? אז אייקון שווה 100. או אולי בעצם 10,000. בקיצור, הוא מביע הרב הרגשות עם מי שמבין את השפה. זאת שפה.

למה הוא לא יוצא מהחדר?

היא: “למה הם לא נפגשים אחד עם השני? כל היום הוא בחדר, למה הוא לא יוצא החוצה?”

אני: “ואנחנו? אם לא היית צריכה לצאת להליכה כדי להוריד כמה קילו, היית בכלל יוצאת החוצה? תראי איזה מקולקלים אנחנו, לא הילדים שלנו, אלא אנחנו – אפילו הליכה אנחנו עושים כבר בחדר כושר ולא בחוץ. אז מה אנחנו רוצים מהילדים שלנו??”

היא: “בכל זאת בגילם…”

אני: “בגילם לא היה לנו אינטרנט. בקושי היה טלפון והאמת? בשלב מסויים התחלתי לדבר עם חברות בטלפון שעות, אבל שעות! העיקר לא לצאת מהנוחות של הבית.”

למה? כי קר לי, או חם לי, כי אצל החברה אין משהו שאני רגילה אליו בבית, אין לי כח ללכת ברגל, אני יכולה להוסיף מאה שורות של תירוצים. אני לא יודעת באיזה שלב קורה הניוון. כי הרי בגיל קטן אתה ממש זקוק להפעלת הגוף, להוציא אנרגיה, לשחק, להשתולל. עד שמגיע גיל שאתה מתחיל לחפש את המנוחה. יכול להיות שזה קורה עם ההורמונים של גיל ההתבגרות. משהו ללא ספק קורה בגיל הזה.

הנוער של היום…

אני מתה על המשפט הזה… “הנוער הוא בכלל לא הבעיה”, מסביר ד”ר לייטמן במאמר מעולה ב-YNET “הבעיה היא בנו – ההורים, ולא בבני הנוער. אין דבר כזה “נוער טוב” או “נוער רע”. כל דור הוא התוצר של החינוך שקיבל. והדור שלנו הוא תוצאה ישירה של ההזנחה שלנו. זו צרה שהבאנו על עצמנו במו ידינו.”

איך? פשוט: “התמסרנו למרדף אחרי חיים נוחים, קריירה משגשגת, מימוש עצמי, בניית מעמד וצבירת נכסים חומריים, ובדרך הפקרנו את הילדים. איפה היינו בזמן שהם עזבו את החצר, את המשחק בכדור, את הטיולים בטבע, שקעו למינון הרעיל של מסַכים, מין, אלכוהול וסמים והתגלגלו למצב שבו הם לא יודעים לתקשר שלא דרך המסך?”

אז עד שנתקן את דרכינו, אני מתנחמת בעובדה שעצם זה שאנחנו מתקשרים דרך מסכים, זה רק אומר ש-

החיפוש אחר קשר לא נפסק,
הוא פשוט משנה צורה

האינטרנט דווקא מחבר בין אנשים

כל המגמה של הרשת, היא לתת לבני האדם יכולת להתחבר ביניהם. לא סתם זה נקרא “אינטר-נט” (רשת פנימית), זו רשת פנימית בינינו. בני האדם היום מרגישים את עצמם ריקניים ומתוסכלים. אמנם הם נמצאים בהתקשרות, אבל ההתקשרות הזאת היא חסרת תוכן. הם יודעים את זה בעצמם ולא יודעים איך למלא את זה. מאחורי המסך, מאחורי הטכנולוגיה, עומד אדם, שמחפש בתוך הקשר עם האחרים איך למלא את עצמו.

לכן הבעיה היא לא ברשת עצמה, שנותנת לנו אפשרות לעשות כל מה שבא לנו. אלא השלב הבא של הרשת, שהיא תלמד את האנשים איך להתקשר ביניהם נכון כדי למלא את עצמם. הקשר יהיה יותר פנימי, יותר פתוח, יותר ישר ויותר אינטימי. האנשים לא צריכים יותר מאשר קשר איכותי ביניהם.

(מתוך: חיים חדשים, סדרת שיחות על העולם החדש עם הרב ד”ר מיכאל לייטמן)

Leave a Comment

/* ]]> */